יום שני, 25 באוקטובר 2010

מכתב שכתבה ציפורה לחברתה הטובה ציפורה ביליג
ב"ה
שלום רב לך ציפורה(בליג-חברתה הטובה שגידלה את בנה)
אני מודה לך מאד על מכתבייך אני שמחה שעשית
ליוסי עוד פעם תמונות. זה דבר מאד יחודי
שאנחנו יכולים להנות ממנו.חוץ מהמכתבים, שמגיעים
אלינו וכמה תמונות ששלחת אין לנו יותר ידיעות
על הילד שלנו, ואת בתור אמה, מתארת לך עד כמה
זה קשה......אני עד היום לא יכולה לתאר לעצמי
את יוסי מהלך, יושב ע.י. שולחן.....זה בודאי
מאד נחמד.אני כבר רציתי לבקר בירושלים,
אך אין לי מאפשרות. לנסע להשאר היתי יכולה,
אבל אני מכרחה לחזור לכאן, לא אוכל לחיות
מחוץ לכפר עציון. עכשיו זה היה עוד יותר קשה
בשבילי, כשבהתחלה התרגלנו כבר לצורת חיים
שלנו ולא היתי יכולה לסבול את האוירה של
רסטיבון. על המצב אצלנו אתם בטח מקבלים
ידיעות מפורטות ואנני רוצה לחזור על זה
כל יום מקווים שפחות זמן יהיה לנו לסבול
הלה מוכרח לבוא הקץ.
אני מוסרת ד'ש לחוה וליעקב הם מרגישים את עצמם טוב.
אני גומרת, כי אני עובדת בחדר- האוכל וצריך להכין לצהרים.
ד'ש חמה לכל הילדים ואמהות ובמיוחד להוריך
להתראות בקרוב בכפר עציון
שלך ציפורה
אם יש לך צורך בכסף על התמונות תכתבי לי
באיזה צורה לשלוח לך.